רבות ומגוונות הן הסיבות שיכולות להביא אדם לשקוע בחובות. יותר ויותר ישראלים נקלעים בשנים האחרונות לקשיים, בין אם בגלל התנהלות עסקית או אישית לא נכונה ועד אירועים חיצוניים צפויים יותר ופחות כמו גירושין, פיטורין או אבדן כושר עבודה ועד לנסיבות של כוח עליון כמו מגפת הקורונה והשבתת המשק שהגיעה בעקבותיה.
בכל המקרים, הפוטנציאל להידרדרות ולשקיעה עמוק יותר ויותר בחובות גדול ונפוץ.
מקרים קשים במיוחד מצדיקים לרוב פניה להליך של פשיטת רגל, כאשר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018 הוא כיום החוק המסדיר את העניין ועשה מהפכה של ממש בדיני חדלות פירעון, כאשר מטרתו היא מצד אחד שיקום הכלכלי של החייב ומאידך הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.
לעתים אין מנוס אלא ללכת בדרך זו, אולם להליכי פשיטת רגל ישנן השלכות לא מבוטלות על החייב, ההליך עצמו הוא ארוך וקשה, והכתם שנותר גם לאחר מתן צו ההפטר (אם ניתן) ילווה את החייב שנים רבות. (וראו לעניין זה <מדריך למשכיר> שפרסמנו בעבר).
במאמר זה לא נבחן את הוראות החוק הנ"ל ואת החלופות המוצעות שם ומי שמעוניין בכך יוכל לקרוא על הליכי פשיטת רגל ב<מאמר>. מטרת מאמר זה היא להציע חלופה אלטרנטיבית שמשרדנו מתמחה בה, ומאפשרת, במקרים המתאימים, באמצעות מו"מ ישיר עם הנושים להגיע להסדר שהוא בדרך כלל מהיר הרבה יותר ומכתים פחות מהליך פשיטת רגל.
המטרה בהסדר חוב יהיה בדר"כ להגיע עם כלל הנושים להסדרים בבת אחת, לנקות לחלוטין את החובות ולאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה. על אף היתרונות הרבים שקיימים בהסדר כזה לא כל מקרה מתאים והוא גם דורש מהחייב יכולת לגייס סכום כסף שיאפשר פירעון של חלק מהחוב.
גם לא כל חוב מתאים להפחתה, ראשית, ישנם חובות שהמדינה לא מאפשרת הפחתה בהם והיכולת לנהל מו"מ על חובות לביטוח לאומי, למשל, מוגבלת. אולם גם חובות אחרים דורשים תנאים מסוימים על מנת שניתן יהיה ללחוץ על נושה להגיע להסדר. תנאים אלה תלויי נסיבות וצריכים להיבחן בכל מקרה ומקרה. מניסיוננו ככל שניתן יהיה להראות לנושה שסיכוייו לגבות את החוב נמוכים יותר כך ניתן יהיה להגיע להסדר טוב יותר.
כך למשל;
העדר קיומה של בטוחה, ערבים או רכוש שעוקל בידי הנושה;
חוב ישן;
כישלון הליכים קודמים של הנושה לגביית החוב;
התרסקות כלכלית ברורה וטרייה;
ליקוי גופני או מחלה של החייב או בן משפחה קרוב;
ישנם גם הבדלים בין סוגי נושים שונים. גופים עסקיים מחזיקים בד"כ ייעוץ משפטי שמצד אחד יש לו את היכולת לבצע הליכי גבייה אך מאידך, יודע להעריך את סיכויי הגביה ולהמליץ בהתאם. גופים מסחריים נוהגים לרוב באופן רציונלי ויפעלו למקסם את הגביה ללא שיקולים אישיים.
אנשים פרטיים מאידך, מונעים גם משיקולים אישיים, והסיכוי להסדר עם מישהו שחש פגוע, או שנעשה לו עוול, נמוך יותר.
בין כל הפרמטרים והנושים השונים האלה דרוש עורך דין בעל ניסיון ומומחיות בגבייה ובמו"מ שיוכל לנהל עבורכם את המו"מ להסדר, תוך שהוא מסוגל לפנות לכל אחד מהנושים באופן המתאים והנכון לגבי אותו נושה, לערוך הסכמים בכתב עם כולם ולהוציא לפועל הסדר מקיף.
למשרדנו ניסיון רב בניהול משא ומתן מול נושים פרטים וממסדיים (בנקים), ובין לקוחותינו נמנים לקוחות רבים שהקטנו את חובותיהם באופן משמעותי. בכך, הם זכו בהזדמנות נוספת לחיים כלכלים חדשים מבלי לעבור התלאות של הליך פשיטת הרגל, העלויות הנלוות לו והשלכותיו.
כך למשל;
מ', עצמאי בתחום המסגרות, הגיע למשרדנו לאחר שהוגשה נגדו על ידי בנק לאומי תביעה בסך של כ-150,000 ₪ בגין הלוואה (בצירוף ריביות) שקיבל ולא יכול היה לעמוד בפירעונה. לאחר משא ומתן קצר עם ב"כ הבנק וקיום פגישה אחת, הוסדר החוב בתשלום בסך של 50,000 ₪ בלבד (סכום שהיה נמוך אף מקרן החוב). כל התהליך הושלם בתוך חודש וחצי.
ש', שכיר בתחום ההסעות, הגיע למשרדנו לאחר שהתנהלו נגדו 6 תיקי הוצאה לפועל בסכום מצטבר של 90,000 ₪ (כולל חוב בסך של כ-20,000 ש"ח בגין מזונות למוסד לביטוח הלאומי). לאחר משא ומתן עם הנושים ובאי כוחם הגענו להסכם לפיו שילם לנושיו השונים סך של כ-20,000 ₪ והחוב לביטוח הלאומי נפרש בהסדר תשלומים חודשי. כל התהליך הושלם בתוך חודש וחצי.
י', עצמאי בתחום המסעדנות, הגיע למשרדנו לאחר שהתנהלו נגדו 7 תיקי הוצאה לפועל (של נושים פרטיים ומוסדיים) וחובות נוספים בסכום מצטבר של כ-260,000 ₪. לאחר משא ומתן עם הנושים ובאי כוחם הוסדר החוב בתשלום סך של כ-120,000 ₪. כל התהליך הושלם תוך חודשיים.
מצד שני, יצא לנו לראות כבר מקרים הפוכים שבאם ניסיון של חייב להסדיר את החובות בעצמו החמירו את מצבו, משלל סיבות, מחתימה על הסכמים מסוכנים, פירעון חלקי בלבד שלא שחרר אותו בסוף מהחובות, מתן מידע מזיק לנושה, מתן בטוחות או ערבים וכיו"ב פעולות שרק העמיקו את ההסתבכות שלו.