• עו"ד ספי חפצדי

זכות העיכבון


לא פעם פונים אלינו לקוחות שסיפקו שירות ללקוח אבל לא מצליחים לגבות ממנו את התשלום עליו סוכם. הסיבות לכך רבות ומגוונות כמובן, ועל הדרכים לשפר את הגבייה כתבנו כבר במאמרים קודמים <מדריך לספק או נותן שירות להקלת הגביה>.


במאמר זה ניתן סקירה קצרה על דרך נוספת שבה יכול לפעול נותן שירות במקרים מסוימים, והיא העיכבון.


את המקור החוקי לזכות העיכבון ניתן למצוא במספר חוקים. כך למשל סעיף 11 לחוק המיטלטלין תשל"א-1971 מגדיר את הזכות וקובע כי עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה עד שיסולק חיוב, וכן קובע מספר כללים להפעלת הזכות.


מהות הזכות היא, שאם אדם מחזיק (בתנאים מסוימים) רכוש, כספים, מסמכים או זכויות של אדם אחר שחייב לו תשלום או חיוב אחר, הוא רשאי, (שוב, בתנאים מסוימים) לעכב בידיו את הנ"ל עד לביצוע התשלום או קיום החיוב.


ישנן הוראות חוק נוספות הקובעות זכות עיכבון במקרים ספציפיים כמו למשל: סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, סעיף 31 לחוק המכר – תשכ"ח -1968, סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד -1974, סעיף 12 לחוק השליחות תשכ"ה -1965, סעיף 8(ג) לחוק הנאמנות, תשל"ט -1979 ועוד. חלק מהוראות החוק הנ"ל מוסיפות כללים מיוחדים למקרים המנויים באותם חוקים (כך למשל מסייג חוק לשכת עורכי הדין את זכות עורך הדין לעכב כספי לקוח בכך שיגיש תביעה על שכר טרחתו תוך שלושה חודשים).


דוגמה קלאסית להפעלת זכות עיכבון היא למשל – בעל מוסך שתיקן רכב, יכול לא למסור אותו ללקוח עד להסדרת התשלום עבור התיקון. על זכות זו של בעל המוסך חלים כללים מחוק החוזים (הן הכללי והן חוק החוזים העוסק בתרופות עקב הפרת חוזה), חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, חוק המיטלטלין ועוד.


היתרון העיקרי של השימוש בזכות העיכבון הוא שמדובר בסעד עצמי, שלא דורש פניה לבית משפט או להוצאה לפועל ומאפשר לתפוס ערובה לחיוב תוך הפעלת לחץ לשם פירעון מידי של החוב. העובדה שאין צורך בפניה למערכת המשפט הופכת את העיכבון לסעד חריג שגם יש סיכונים בצידו כפי שיפורט להלן.


יתרון נוסף של הזכות לעיכבון הוא העובדה שיש לזכות מעמד גם כנגד נושים נוספים. המעמד של עיכבון נגד נושים אחרים של החייב יכול להגיע גם לרמה של שעבוד, כך למשל בעל המוסך מהדוגמה שהעלינו קודם ושמחזיק ברכב, יהיה נושה מובטח כל עוד הוא מחזיק ברכב, גם אם בעל הרכב יכנס להליכי חדלות פירעון ותהייה לו זכות להיפרע מהרכב שקודמת לזכויות של נושים אחרים.


חשוב לציין כי כל מקרה ונסיבותיו, ולכל מצב דברים יש את הכללים הספציפיים שחלים עליו ומחייבים קבלת ייעוץ משפטי ספציפי לפני הודעה על הפעלת זכות העיכוב. כך למשל, בעל המוסך שלנו יכול לתפוס את הרכב שהגיע לידיו לשם תיקונו כערובה לתשלום שכרו בגין אותו תיקון. אבל מה הדין לגבי שכרו בגין התיקון הקודם שלא שולם? זה תלוי במידה רבה בנסיבות הספציפיות, בקיומן של הסכמות בין הצדדים ותוכנן, אם מדובר בלקוח מזדמן או בלקוח שמטפל במוסך ברכבים רבים.


כפי שיוסבר להלן, הפעלת זכות עיכבון שלא על פי הדין, עלולה לגרור אחריה סנקציות ולחייב את המעכב בפיצויים בין אם בעקבות הפרת חוזה, קיום זכות בחוסר תום לב, הסגת גבול במטלטלין, רשלנות ועוד.


אופייה של זכות העיכבון כסעד עצמי שלא דורש פנייה לבית המשפט לשם מימושו מחייבת את מי שמבקש לעשות שימוש בזכות, מידה לא מבוטלת של זהירות וחובה לפעול בתום לב. בכלל, הדין בארץ קובע כי החובה לפעול בתום לב מתפרשׂת על קיום של כל זכות ולכן חלה גם על זכות העיכבון, והיות שזכות העיכבון היא סעד עצמי שיכול לגרום נזק גדול למי שנכסיו מעוכבים, חלה החובה לנהוג בתום לב ביתר שאת.


זכות העיכבון הינה אמצעי לחץ ולא אמצעי ענישה, לכן אם ניתן להשיג את מטרת העיכבון בדרך אחרת, יש לפעול בדרך זו. כך למשל זכאי החייב לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החוב או במידה ושווי המיטלטלין המעוכבים עולה על שווי החיוב במידה לא סבירה, זכאי החייב לשחרר מקצת המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה.


דוגמא לשימוש בזכות העיכבון בחסר תום לב מובהק ועיוות של ממש, נעשה בתיק בו ייצג משרדנו לקוח בתביעה שהגיש נגד חברת מכוניות להשבת רכבו שעוכב שלא כדין[1]. הלקוח בעל עסק למתן שירותי הסעות רכש מחברת מכוניות רכב הסעות חדש עם אחריות לשנתיים.


כעבור 4 חודשים הגיע הלקוח למוסך חברת המכונית לצורך תיקונים במסגרת האחריות. כעבור שעתיים, ביציאתו של הלקוח מהמוסך, עוכב רכבו על ידי חברת המכונית בטענה שלא שילם עבור תיקונים שנעשו ברכבו שלא במסגרת האחריות ושדרוגים נוספים כמו החלפת כיסאות, תיקון מערכת חשמל והתקנת מערכת מולטימדיה – פעולות שכלל לא נעשו ברכב, זאת כדי להפעיל עליו לחץ בעקבות סכסוך קודם בעניין אחר (שלא קשור בטיפול שבא לעשות ברכב).


עם קבלת הטיפול בתיק הגשנו בשם הלקוח בקשה דחופה לשחרור הרכב בכפוף להפקדת ערובה, תוך הדגשה כי הרכב הוא מטה לחמו של הלקוח, ובהמשך אף תביעת נזיקין נגד חברת המכוניות.

תוך זמן קצר הורה בית המשפט על שחרור הרכב בכפוף להפקדת ערובה. ובהמשך, לאחר ניהול ההליך המשפטי, קבע בפסק דינו כי תיקונים ושדרוגים לא בוצעו וכי עיכוב הרכב היה שלא כדין ואף נפסקו פיצויים לטובת הלקוח.


לסיכום, זכות העיכבון היא כלי חשוב ועוצמתי בארגז הכלים של הנושה אך יש לעשות בו שימוש מושכל, זהיר ובתום לב, לאחר קבלת ייעוץ משפטי ובהתחשב בדין הספציפי החל בנסיבות המקרה. כל זאת תוך צמצום הפגיעה בחייב במידת האפשר, שכן התנהגות אחרת עלולה לגרום נזקים כבדים לחייב, נזקים שהחייב יכול לתבוע בסופו של דבר מהנושה.

[1] ת"א 23951-04-14 רוני יחיא נ' רחל תעשיות רכב בע"מ

38 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מחיקת חובות במשא ומתן

רבות ומגוונות הן הסיבות שיכולות להביא אדם לשקוע בחובות. יותר ויותר ישראלים נקלעים בשנים האחרונות לקשיים, בין אם בגלל התנהלות עסקית או אישית לא נכונה ועד אירועים חיצוניים צפויים יותר ופחות כמו גירושין,

מדריך למשכיר דירה חלק ב'

דירה להשכרה היא אחת מאופציות ההשקעה הפופולריות ביותר בארץ, בשנים האחרונות ובכלל. הסיבות לכך רבות ומגוונות, מסביבת ריבית נמוכה, דרך עליה מתמשכת במחירים בשנים האחרונות ועד תחושת הביטחון שמקנה נכס ממשי ב

סעדים זמניים

הגשת תביעה בבית משפט היא לרוב יריית הפתיחה של הליך שעלול בהחלט להתמשך זמן רב ואפילו מספר שנים. כל כך הרבה נסיבות יכולות להשתנות בפרק הזמן הזה (ואף מיד לאחר הגשת התביעה), שלעתים, כשניתן פסק הדין הוא כב