הגשת תביעה בבית משפט היא לרוב יריית הפתיחה של הליך שעלול בהחלט להתמשך זמן רב ואפילו מספר שנים. כל כך הרבה נסיבות יכולות להשתנות בפרק הזמן הזה (ואף מיד לאחר הגשת התביעה), שלעתים, כשניתן פסק הדין הוא כבר לא רלוונטי וחוץ מלנופף בו או למסגר אותו על הקיר, אין איך לבצע אותו.
כך למשל, במקרה שטיפלתי בו לפני מספר שנים, תובעת שנתנה לחתנה סכום כסף נכבד על מנת שישקיע אותו ברכישת נדל"ן בארה"ב. החתן שחי בארה"ב לקח את הכסף לכיסו וייחס לה מחצית של נכס חסר ערך (שכן היה ממושכן במלוא ערכו) וכשהדבר התגלה סירב להחזיר לה את כספה. התובעת ידעה כי לחתנה שתי דירות מושכרות בארץ שהוא מעוניין למכור בתקופה הקרובה ושאם היא תגיש נגדו תביעה, הוא ימהר למכור אותן, להבריח את הכסף לחו"ל ושם, לגבות ממנו כבר לא תוכל.
הפתרון – סעד זמני
הסעדים הזמניים הם ארגז כלים אגרסיבי וחשוב שנמצא בידי תובע. ניתן באמצעותו לקבל, בנסיבות המתאימות, צו מבית המשפט שנועד לאפשר את קיום ההליך או למנוע את סיכול האפשרות להוציא לפועל את פסק הדין לכשיינתן. הבקשה למתן סעד זמני מוגשת לרוב במעמד צד אחד, כלומר בלי ידיעתו ובלי לקבל את תגובתו של הצד שכנגד, מה שהופך אותו לכלי יעיל מאוד אך גם דרקוני ומסוכן.
במקרה שתיארתי לעיל, יחד עם הגשת התביעה הגשתי בקשה למתן צו עיקול במעמד צד אחד על אחת הדירות. העיקול נרשם ומאותו רגע ואילך ידעתי שהתובעת תוכל להיפרע מהנתבע אם תזכה בתביעתה.
סעדים נוספים שניתן לבקש הם צווי מניעה שמטרתם הקפאת המצב הקיים, עיכוב יציאה מהארץ, תפיסה של ראיות ומינוי כונס זמני לנכסים.
מתי ניתן לבקש סעד זמני?
כדי לקבל סעד זמני צריכים להתקיים מספר תנאים:
יש לשכנע את בית המשפט ולהציג לו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. למה לכאורה? מכיוון שבשלב זה אין לבית המשפט את הכלים להעריך את מהימנות הראיות ומהימנותו של מי שמסר תצהיר. הראיות מוגשות במעמד צד אחד בלי שהצד אשר נגדו מתבקש הסעד הזמני יכול להביא ראיות לסתור או לתת הסבר אחר למצב העניינים.
יש להסביר מדוע נחוץ הצו הזמני – מדוע אם לא יינתן הסעד, יהיה בכך כדי לסקל את הניהול התקין של ההליך או את הסיכוי לבצע את פסק הדין כשיינתן – בית המשפט ישקול בעניין זה גם את הנזק שעלול להיגרם לצד השני לעומת הנזק שעלול להיגרם למבקש הסעד הזמני.
על הבקשה להיות מוגשת בתום לב, להיות צודקת בנסיבות העניין ואת הנזק הצפוי לצד השני יש לצמצם ככל האפשר כדי שלא יעלה על הדרוש.
כאן המקום שלנו כעורכי דין למצוא פתרונות יצירתיים. למשל, פנה אלינו לאחרונה בעל חברה שנרכש ממנו רכב הסעות בתשלומים והרוכש הפסיק לשלם. אמנם על הרכב עצמו נרשם שיעבוד במשרד התחבורה לטובת המוכר – אבל לא ניתן היה לממש אותו והיה חשש אמתי ליכולת להיפרע מהרוכש במקרה שבו יינזק הרכב, מה גם ששוויו של הרכב ירד אל מתחת לגובה החוב.
עיקול של כספי הרוכש בחשבון העו"ש שלו הייתה עלולה להסב לרוכש נזק כבד וסברנו שהסיכוי לקבל צו כזה לא יאושר, ראשית מכיוון שיש כבר שיעבוד על הרכב עצמו (כלומר ישנה ערובה מסוימת גם אם לא מלאה) ושנית מכיוון שעיקול חשבון העו"ש היה פוגע באפשרות של הרוכש לשלם משכורות ולהתנהל עסקית. לכן ביקשנו מבית המשפט לעקל אצל מי שידענו שמקבלים מהרוכש שירותי הסעות, את התשלומים שצריכים היו לשלם לו עבור השירות שניתן באותו חודש, זאת בידיעה שהתשלום של אותו חודש משולם רק כעבור 60 יום. בתוך פרק זמן זה, הסברנו, יוכל הרוכש להמיר את העיקול בבטוחה פחות "כואבת" – עיקול על נכס למשל. בית המשפט קיבל את טענתנו ועיקול על הכספים כאמור הוטל.
משמעויות נוספות
בגלל החשש לניצול לרעה של הבקשה למתן סעד זמני, ישנה חובה להפקיד בבית המשפט עירבון (סכום כסף) הנע בין אלפי ₪ בודדים ועד ל-50,000 ₪ להבטיח את הנזקים שעלולים להיגרם אם יחליט בית המשפט שהשימוש בסעד זמני נעשה שלא לצורך או בחוסר תום לב.
בנוסף, אם מוגשת בקשה לסעד זמני לפני הגשת כתב תביעה, חובה להגיש תביעה תוך 7 ימים ממועד קבלת הסעד הזמני ואת האגרה עבור התביעה יש לשלם כבר במעמד הגשת הבקשה לסעד זמני.
גם לאינטנסיביות של העבודה הדרושה לשם כתיבת הבקשה למתן סעד זמני, תצהירים וכתב תביעה תוך פרק זמן קצר ישנן השלכות ועלויות.
יתרונות
אף על פי שלא לשם כך נועד, לסעד זמני ישנה השפעה פסיכולוגית מאוד משמעותית על הנתבע, ובשימוש נכון ומושכל, קבלת סעד זמני יכולה להביא את ההליך להכרעה מהירה בפשרה.